אז ככה...הרבה זמן לא כתבנו וזה בגלל שהגענו לעיירה Cabuya הציורית אך מנותקת מתקשורת. יש לזה צדדים חיוביים כי לא שומעים אנשים צורחים בטלפון. בכל מקרה, התנדבנו כאן במקלט של חיות בר הנקרא Rainsong אותו מנהלת בחורה אמריקאית גדולה בשם מרי או כמו שהיא נשמעה מאאארררריייי. בכל יום קמנו מוקדם והלכנו אל המקלט מרחק 15 דק' לאורך הכביש הראשי של הכפר כשלצידנו בתים שוקקי חיים ומוסיקת סלסה, איגואנות, קופים, תוכים, פרפרים והרבה הרבה צמחייה. קצת שונה מהארץ אבל לא משהו שלא יכולנו להתרגל אליו מהר...
ההתנדבות הייתה נחמדה. ניר הכירה הרבה חיות מקרוב: אנתי, אוכלת הנמלים, טרזן הקוף הגידם, מונה ודודל קופים שנשכחו בג'ונגל, פליס התוכי שהלך לאיבוד וחזר, אוסלו הנמר הקטן חסר העין שמדי שלושה ימים אוכל תרנגולת חיה ועוד... אנחנו ניקינו כלובים, אמבטיות של צבים ,חתחנו ירקות ובעיקר פירות להאכיל את החיות: מלפפונים, אבטיחים, פפאיות, בננות, תרד, מנגו, אננס, ועוד ועם פרחים מעל זה נראה כמו ארוחות מלכים שבטח היתה עולה די הרבה אם היתה מוגשת בנמל ת"א. הכרנו אנשים צעירים ומקסימים מאנגליה, ארה"ב וקנדה שרובם בשנות העשרים לחייהם. בין לבין גם קפצנו לים למרות שזאת הייתה משימה לא פשוטה כי רוב החופים סלעיים ועם גלים גבוהים. ביקרנו גם במפלים בעיירה הקרובה והתיירותית Monte Zoma. אז מה היה הכי נחמד? להיות מוקפים בפרפרים ביום ולראות גחליליות בלילה. לפגוש את המתנדבים והחיות ומה לעשות אם אני נשמעת מאוד נדושה - הכי כיף זה להכיר מקרוב את ניר ואיזה ילדה מקסימה ומשוגעת היא. עד כאן אנחנו מקווה שאצלכם לא פחות מעניין. נשיקות!!! משפ לוריא בדרכים.
ההתנדבות הייתה נחמדה. ניר הכירה הרבה חיות מקרוב: אנתי, אוכלת הנמלים, טרזן הקוף הגידם, מונה ודודל קופים שנשכחו בג'ונגל, פליס התוכי שהלך לאיבוד וחזר, אוסלו הנמר הקטן חסר העין שמדי שלושה ימים אוכל תרנגולת חיה ועוד... אנחנו ניקינו כלובים, אמבטיות של צבים ,חתחנו ירקות ובעיקר פירות להאכיל את החיות: מלפפונים, אבטיחים, פפאיות, בננות, תרד, מנגו, אננס, ועוד ועם פרחים מעל זה נראה כמו ארוחות מלכים שבטח היתה עולה די הרבה אם היתה מוגשת בנמל ת"א. הכרנו אנשים צעירים ומקסימים מאנגליה, ארה"ב וקנדה שרובם בשנות העשרים לחייהם. בין לבין גם קפצנו לים למרות שזאת הייתה משימה לא פשוטה כי רוב החופים סלעיים ועם גלים גבוהים. ביקרנו גם במפלים בעיירה הקרובה והתיירותית Monte Zoma. אז מה היה הכי נחמד? להיות מוקפים בפרפרים ביום ולראות גחליליות בלילה. לפגוש את המתנדבים והחיות ומה לעשות אם אני נשמעת מאוד נדושה - הכי כיף זה להכיר מקרוב את ניר ואיזה ילדה מקסימה ומשוגעת היא. עד כאן אנחנו מקווה שאצלכם לא פחות מעניין. נשיקות!!! משפ לוריא בדרכים.
